פורטלנד טריילבלייזרס (0 – 4) 117 – גולדן סטייט ווריורס (4 – 0) 119
את הסיקור "מהשטח" הביאו כבר הצמד הדינמי של פורטלנד (מקולם ולילארד לא ממש היו דינמיים בסדרה הזו…) –
ראובן בראל ואורן מנור התותחים.
תודה חברים. על עונה של סיקורי שטח, ועל סדרת פוסטים באמת נהדרת ממשחקי הפלייאוף.
אני אגע בכמה נקודות קטנות על המשחק הלילה, ועל הסדרה בכלל.
זה נגמר 4 – 0. כן.
אבל ב-3 מ-4 המשחקים, פורטלנד הובילו בהפרש דו ספרתי משמעותי –
הלילה, 1:55 לסיומו של הרבע השלישי, פורטנלד היו ביתרון של 17 נק', 95 – 78.
במשחק 3, 2:28 לסיום הרבע השני, פורטלנד היו ביתרון של 18 נק', 60 – 42.
במשחק 2, 9:34 לסיומו של הרבע השלישי, פורטלנד היו ביתרון של 16 נק', 69 – 53.
אז בעוד שאי אפשר לקחת מגולדן סטייט את הקרדיט על הסוויפ בגמר המערב,
חייבים להתייחס לפורטלנד.
הלילה הקריסה קיבלה ממדים חדשים –
את 3 הרבעים הראשונים של המשחק הלילה, פורטלנד סיימו עם 59% מדהימים מהשדה, 55% מדהימים לא פחות מה-3.
כאשר לנארד קלע את הסל שהעלה את פורטלנד ליתרון בן 18 נקודות, אלו היו הנקודות ה-27 שלו במשחק, מהאסיסט ה-10 של לילארד במשחק.
עד לסיומו של המשחק (2 הדקות הנותרות של הרבע השלישי, 8 דקות ברבע הרביעי, ו-5 דקות ההארכה) הוא הוסיף למאזנו 3 נקודות בלבד.
הסיבה?
הוא לקח בזמן המדובר רק 3 זריקות (קלע סל מפתח במתפרצת בסוף הרבע הרביעי).
באותם רבע רביעי והארכה, לילארד לקח 11 זריקות (קלע 3), ומקולם לקח 7 זריקות (קלע אחת).
וזו, בסופו של יום, הסיבה להפסד. במקום להמשיך לשחק את הכדורסל שהביא אותם לעמדת ניצחון, פורטלנד עברו לשחק הירו בול במשרה מלאה. 25 אסיסטים ב-3 הרבעים הראשונים (20 כבר במחצית) התחלפו ב-6 ב-17 הדקות האחרונות (רבע רביעי + הארכה).
אותם אחוזים מטורפים של 3 הרבעים הראשונים (כאמור – 59% מהשדה, 55% מהשלוש) התחלפו ב-27% מהשדה ו-12.5% מהשלוש ברבע הרביעי + ההארכה.
הלילה (אולי) הגיעה ההבנה שההירו בול שניצח את הווסטברוקים –
אתו אי אפשר לנצח קבוצות אמתיות.
בדרך כלל אני לא שותף לביקורת על מאמנים בזמן אמת.
הפעם אחרוג ממנהגי.
תחילת הרבע האחרון, פורטלנד בפיגור 0 – 3 בגמר המערב, וגולדן סטייט כבר צמצמו בסיומו של הרבע ה-3 את ההפרש ל-8 נקודות בלבד.
למה גם מקולם, גם לילארד, וגם לנארד, על הספסל???
ברור לי הצורך במנוחה. אבל רבאק, לנארד לא שיחק כמות כזו של דקות השנה שהוא צריך לנוח במשחק של הכל או כלום.
הבן אדם רתח. הוא קלע כל מה שהוא זרק. והוא ירד לספסל.
באמת, לא ברור לי.
לנארד סיים את הלילה עם 30 נקודות, 12 מ-16 מהשדה, 5 מ-8 מהשלוש.
דריימוד גרין. 18 נקודות, 14 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 3 חטיפות, 2 גגות, ושלשת קלאץ' ענקית אחת.
אנחנו חיים בעידן ניפוח המספרים. טריפל דאבל, בינינו, הוא כבר לא מה שהוא היה פעם.
סייג אחד חשוב להבחנה –
מנפחי מספרים ניחנים ב-USG% מטורף. זה של גרין? לא כל כך. יש לו USG% של 17% בלבד.
לצורך השוואה, לשחקנים הנוספים עם יותר מטריפל דאבל אחד השנה בפלייאוף יש USG% של 26.2% (יוקיץ') ו-31% (ווסטברוק).
הטריפל דאבל של גרין הלילה, דרך אגב, הוא –
ה-4 שלו השנה בפלייאוף.
ה-8 בקריירה בפלייאוף.
הטריפל דאבל השני שמגיע לצד 2+ חטיפות, 2+ גגות.
סקוטי פיפן ולברון ג'יימס הם היחידים (בנוסף) עם 2 משחקי פלייאוף של טריפל דאבל עם 2+ בחטיפות וגגות.
מזל טוב מגיע לקרי, הוא מצטרף לרשימת השחקנים עם יותר מטריפל דאבל אחד בקריירה בפלייאוף.
הוא סיים משחק ”לא רע בכלל" עם 37 נקודות, 13 ריבאונדים, 11 אסיסטים.
דמיאן לילארד ומקולם, שכאמור די שבקו חיים בישורת האחרונה, סיימו את הלילה עם 28 נק', 12 אס' (לילארד) / 26 נק', 7 אס' (מקולם).
תודה גיא.
קר היה באותו ראש איתך השאיר את קרי כל המחצית השנייה,וקיבל יומיים חופש.
גיא – הערה אחת : הבלייזרס לא משחקים מול אוויר . הם קורסים אחרי הובלה גדולה , במידה רבה משום שג"ס מהדקת מאוד את ההגנה .
לא נראה לי שמישהו פה מבטל את הלוחמים, אבל כאשר שלושה משחקים ברצף אתה שובק ברגעים המכריעים ומאבד יתרון דו ספרתי אז גם יש בעיה אצלך
חד ומדויק. גם אני לא הבנתי מה עבר לסטוטס בראש אבל יש לציין שהם צלחו את הדקות האלה בשלום.
מהצד השני קר חרג ממנהגו לתת לקרי לנוח וסחט את הלימון של קליי וסטף במשך כל הרבע הרביעי וההארכה. הווריורס אמנם ניצחו אבל השניים היו 3 מ-16 עם 10 נקודות. העייפות דיברה.
עוד מילה אחרונה על לילארד- עם פציעה כואבת בצלעות הוא לוקח צ'ארג' מגרין מתחת לסל בלי למצמץ בכלל. בחור קשוח.
עידו או גיא
אשמח להסבר על המדד usg
האחוז של הפוזשנים המסתיימים אצל השחקן כשהוא על המגרש.
תודה
נפלא גיא
כשיש לך שני שחקנים שמסיימים בטריפל זה כבר עניין יוצא דופן.
תשוו את המספרים של דריימונד עם אלה של תומפסון היום ותגידו אם לא מגיע לו להיות אולסטאר. אני חושב שכן.
הוא המפתח לאליפויות של הסטייקים בדיוק כמו סטף. זו דעתי.
מה לעשות אבל כל מה שכתבת אמת! 😉
זה בדיוק בפלייליסט שלי הבוקר, אז בשינוי מילה אחת קיבלנו אלגנט ג'יפסי סוויפ
https://www.youtube.com/watch?v=kCOgUeyWelI
לגבי המאמנים,זה בדיוק מה שטענתי בסיקור המשחק וביטלו אותי,רוב המאמנים ב nba פשוט לא קוראים את המשחק, זה שהם לא מסוגלים לסדר תרגילים לשחקן החם שלהם גם אם הוא לא הכוכב פשוט מאכזב.
לא. טענתי שאני יכול לאמן, אבל בחייאת רק פופוביץ או קר יכולים להנחיל את זה לשחקנים שלהם וכל השאר בובות?
גיא, כתבתי כל כך הרבה דברים משותפים לדבריך. מדהים ממש. בעיקר לטמטום של שינוי המשחק לחלוטין משהביא את הבלייזרס ליתרון גדול במשחק טוב מאד. אבל אז הם שכחו ממאיירס ליאונרד, וניסו לשחק יותר מהר מהווריורס, והקרקע נשמטה
מעניין מאוד הנתון שגיא מציין על מספר הזריקות המטורף שלילרד מקולום לוקחים בסוף. זה בא מהמאמן, אני מניח?
גיא ,
המאמן של פורטלנד לא אשם שנורקיץ' נפצע והוא גם לא אשם ישיר שקאנטר צם רמאדן או שחוץ ממקולם אין שחקן משלים ברמה של קבוצה ששואפת לאליפות. כשאתה מאמן קבוצה עם סגל קצר אין לך הרבה ברירות.
הרקלס גרם לגרין להראות כמו HOF, וגם סת' קורי שאמור לתת קצת מנוחה לדמיאן לא ממש עזר.
–
למאמץ פיזי ולאורף הסגליש חשיבות גדולה בפלייאוף ארוך.
פורטלנד נתנה הכל בסדרותר הקודמות והגיעה גמורה מבחינה פיזית אחרי דנבר,הם המשיכו לתת את הכל וגם נפלו מהרגליים בכל סוף משחק בסדרה הנוכחית.
הגולדן סטייט היו תלויים ביכולת האישית של קווין דוראנט ולא עברו מאמץ פיזי משמעותי.
וואי בוני, התגובות שלך ראויות להופיע תחת קטגורית 'מדע בדיוני'. יפה שאתה לא נותן למציאות לחדור לך לחיים בשום דרך
אפרופו סגלים קצרים, את שמונה הנקודות של הווריירס בהארכה אליו קוון לוני (מן טריסטן תומפסון משונמך), דריימונד גרין (7 מ 37 לשלוש בפלייאוף) ואלפונסו מקיני (מי?). במאני טיים של הזמן הרגיל שיחקו שון ליבינגסטון שעם כל ההערכה אליו כבר בקושי עומד על הרגליים וקווינטון קוק. ואיכשהו עם זה הווריירס הצליחו לנצח, אז אין ממש מה לפורטלנד להלין על סגל קצר. מגיע להם כל הכבוד על הפלייאוף אבל להתמודד מול גולדן סטייט זאת כבר אופרה אחרת
פששששש הגם אתה גיא. הגם אתה גילרי. וואו. צריך לתעד את זה. זה לא קורה הרבה.🤗
לתעד מה?
לתעד את זה..
שאתם חושבים שהמאמן שגה..
אני הרבה פעמים חושב שהמאמן שגה.
כמו שכתבתי גם קודם יש סטטיסטיקה שאתה מתעלם ממנה.
פורטלנד למדו את גולדן סטייט… כל משחק נגמר בהפרש יותר נמוך מהקודם עד האחרון שנגמר בהארכה ביתרון 2.
משחק הבא של פורטלנד בטוח !!!
חבל שנגמרה הסידרה
🙂
🙂
לפי דבריך משחק הבא גולדן ינצחו בנקודה אולי המשחק השישי..
"סקוטי פיפן ולברון ג'יימס הם היחידים (בנוסף) עם 2 משחקי פלייאוף של טריפל דאבל עם 2+ בחטיפות וגגות" – מה הייתי עושה בלי הנתון הזה ?
מסכים לגמרי לגבי הקביעה שגם מילווקי יקבלו מטאטא גדול ומהדהד
אפשר להחמיא לפורטלנד על הריצה שלהם בפלייאוף הזה, אבל המגמה של להירמס בפלייאוף בחמש שנים האחרונות נמשכה.
3 סוויפים רצופים בשלוש שנים האחרונות (שניים מהם ללוחמים), ופעמיים 4-1 בשנתיים שקדמו (אחד ללוחמים). בפרספקטיבה הזאת הריצה של השנה כבר נראית פחות מרשים.
אם זה היה רק מצ'אפ מהגיהנום נגד הווריורס, ניחא, (למרות שיוסטון עושה מדי שנה מקצה שיפורים כדי לנסות ולהתמודד מולם בהצלחה חלקית) אבל שנה שעברה זה היו ניו אורלינס, ועוד קצת אחורה בציר הזמן זה היה ממפיס.
לילארד הוא אחד השחקנים המתעתעים בליגה הזאת, כשיש מולו מצ'אפ שטוב לו מסיבה כזאת או אחרת הוא נראה כמו אחד שאף אחד, אבל אף אחד לא יכול עליו, טווח מטורף בקליעה, חדירות, קשיחות, ווינריות, כל החבילה. אבל אז אתה רואה אותו נגד ג'רו הולידיי או הספלאש והוא נראה כמו קייל לאורי במשחק רע.
נשמע מגוחך עכשיו הניסיון של לילארד לשכנע את אנטוני דיוויס להגיע לפורטלנד (לא שהיה לזה סיכוי..), הלוואי שילכו לפירוק כדי לא לבזבז הקצאה שנה הבאה בפלייאוף על הקבוצת פרווה הזאת.
פוסט נהדר וקולע. וגם תודה על הפידבק .
ולא אמרת סטוטס . אם הקבוצה רוצה להמשיך להתקדם,חייב לבוא שינוי בעמדה. סטוטס יצליח לאן שלא ילך (במזרח איפשהו).
גם דמיאן וגם מקולום לא אומנו על ידי אף אחד אחר בקריירה ! הגיע הזמן לשינוי !
אתם יודעים מי צדק, נכון?
סומסום?
פוסט מעולה, תודה רבה
מעתיק גם לפה, בתפילה אתאיסטית שיעשה משהו –
דה שוט, שמעון וברוך –
אולי משום שההימורים ושאר גיבובי השטויות שאתם פולטים כל לילה עולים על שרטון באופן די תדיר, תוכלו, בבקשה, להוריד קצת ממנת השחצנות שמלווה אליהן? "תזכרו איפה קראתם זאת לראשונה", "אני עכשיו עולה שם את השלשה", etc..
אני בעד שטויות ולדבר מהבטן וכל זה, אבל אתם שולחים עשרות הודעות כל פוסט, כולן נחרצות ולפחות חלקן הגדול שגויות. ואני תוהה – למה? זה משחרר אצלכם משהו? זה כי אי אפשר לדבר במציאות עם אנשים? אני לפחות, אשמח גם לשמוע איך מח הכדורסל שלכם מפרש את המשחקים והתהליכים, ולא רק מי תנגב את השלשול של מי (שאתם לרוב טועים בזה, ואם במקרה צודקים מתפארים על כך חודשים).
תודה וצום קל.
דווקא צודקים לרוב אז נמשיך 🙂
תודה גיא
האחוזים נוטים להתיישר וזה מה שקרה לפורטלנד ברבע הרביעי , ונראה לי שמה שיקרה לקליי בגמר הוא החטיא יותר מידי עד עכשיו מתישהו זה גם יתיישר
תודה רבה גיא.
.
נראה לי שכל המשחקים בסדרה היו דומים זה לזה, פורטלנד בונה יתרון וגולדן, עם שמיכה שכל פעם מתקצרת, מצליחה לסגור אותו. זה לא סימן טוב ליכולת הלימוד של צוות האימון ואולי גם של השחקנים עצמם. קשה לנצח, או אפילו להתמודד, בסדרה, בלי להשתפר וללמוד מהמשחקים שחלפו. השורה התחתונה היא כל הכבוד לפורטלנד על העונה הזו, אבל יש להם גם הרבה חומר למחשבה לקיץ, האם יצליחו להפיק לקחים ולהשתפר? אם כן, הם בהחלט יכולים להמשיך ולהשתפר, אם לא הם עלולים להיות אוקלהומה ב'.
ספויילר למשחקי הכס – מי שלא ראה – שלא יקרא!
.
גיא, תודה על ניתוח טוב ומעניין, השינוי במשחק של פורטלנד בסוף אכן בא לידי ביטוי במספרים שהצגת, ואכן אומר דרשני.
.
ולעניין משחקי הכס – מפאת קוצר היריעה, זו נגיעה פילוסופית שטוחה בלבד, מי שירצה להעמיק, מומלץ בחום הספר המעולה "זן ואמנות אחזקת האופונוע" אין אחד שלא בוכה בסוף.
הספר עוסק בין השאר בשתי הגישות הפילוסופיות הרווחות במערב, הקלאסית מול הרומנטית.
.
משחקי הכס התחילה כסדרה רומנטית לחלוטין, כמו חלק גדול של יצירות הספרות והקולנוע הגדולות מהמאות האחרונות.
הגיבור הרומנטי נאמן לדרכו ולאפיו, פועל לאורם ללא פשרות, ומוכן לשלם כל מחיר. היטיב לנסח זאת ישעיהו ברלין בספרו "שרשי הרומנטיקה" כשתיאר את אופיו הבלתי נסבל והבלתי מתפשר של בטהובן וסיים במשפט המדויק והממצה "אבל הוא לא בגד…"; הכוונה כאן כמובן לכך שלא בגד בעקרונותיו.
נד סטארק היה גיבור רומנטי מושלם, לכן כל כך כאבנו את מותו; הוא לא בגד בערכיו ושילם את המחיר הגדול ביותר, הוא אפילו מחל על כבודו והודה בפשעים שלא ביצע, כי ניסה להציל את משפחתו, הערך העליון.
גם סנדור קלגן, "כלב הציד" נותר נאמן לדרכו ושילם את המחיר על כך בעיניים פקוחות. כנ"ל ג'יימי לאניסטר, הנבל שכולנו התאהבנו בו מאמצע העונה הראשונה, ואפילו סרסיי המרשעת שהעדיפה למות מאשר "לבגוד".
הגיבור הקלאסי, כמו המוזיקה הקלאסית, מעדיף את ההרמוניה וההיגיון על פני הרגש; זה לא שאין לו רגשות של אהבה, צער וחמלה, אבל הוא יקבל בסופו של דבר את ההחלטה על פי השכל, על פי הידיעה המוחלטת של מה "טוב" ומה "רע". הגיבור הרומנטי פחות כבול להגדרות המקובלות של טוב ושל רע, ההבחנות אצלו מורכבות בהרבה, השחור והלבן מאוד סובייקטיביים ואם אין לו ברירה – הוא יתמודד (ויתקיים) עם הצרימות.
.
הסיום של משחקי הכס היה קלאסי לחלוטין, ואולי זו הסיבה שהותיר בחלקנו תחושת אכזבה. כולם בגדו שם בכולם! כל הגיבורים שלנו התגלו פתאום כחסרי רגשות, רובוטים שעושים "את הדבר הנכון" – העיקר שהכל יהיה בסדר.
ג'ון בגד באהבה, זה היה אולי צפוי, אבל בטח שלא רומנטי. ג'יימי למשל, בחר אחרת.
סנסה, אריה ובראן בגדו בג'ון – הם הפקירו אותו לגורל נורא – משמר החומה – גרוע אפילו ממוות. אלה אחים אלה?
טיריון בגד פעמיים – בחאליסי, ואחר כך בג'ון. הוא אפילו הסביר את עצמו בצורה הכי רציונאלית שיש – זה הפיתרון הכי טוב, היחידי בעצם.
סאם גם בבוגדים, באיזו קלות ויתר על ג'ון, התמורה לא אחרה לבוא – כסא סביב שולחן המועצה הקטנה.
ויש עוד בוגדים – תולע אפור – הלוחם האמיץ שהמוות מעולם לא הפחיד אותו, ואשר חייב את כל מהותו לחאליסי שלו, מחל על כבודה בקלות בלתי נתפסת. "אם זה מה שהחלטתם, אז סבבה, אני הולך"; גם הדותראקים חסרי האופי התקפלו.
אפילו דרוגון בגד! כולם חיכו שישרוף את ג'ון, כולל ג'ון עצמו, אבל הוא "הבין" שג'ון עשה את המעשה הנכון, וויתר לו.
.
הבחירה של התסריטאים הייתה מאוד מעניינת, הם בחרו לסיים את הסדרה בהרמוניה, לתת לצופים מן תחושה כזאת שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר, הגיבורים "הטובים", "בני האור" אם תרצו, נשארו כולם בחיים (הסטארקים, טיריון, סאם, טורמונד), הרעים ו/או השנויים במחלוקת – מתו (סרסיי, ג'יימי, חאליסי). לא נותרו מחלוקות בממלכה, המלך נבחר על ידי כל הנוגעים לדבר והשלטון חולק כך שלא יהיו עוד חיכוכים (אולי רק בעתיד, בסדרת המשך וכד').
.
אחד הגיבורים הרומנטיים הגדולים של המיתולוגיה הנורדית, אשר בהשראתו (בין השאר) נעשתה הפריצה המוקדמת של הרומנטיקה בצפון אירופה (שילר, גתה) היה האל "ווטאן" – "אודין" בעברית. מלך אלים זה מוביל את חבריו לקרב אחרית הימים נגד יריביו וכמובן שבקרב זה הוא מת מות-גיבורים. היכלו, "וואלהאלה", היכלם של הגיבורים המתים, הוא הסמל לנאמנות המוחלטת, לשלילה הנחרצת של הפשרה, הסמל לגבורה.
משחקי הכס שאבה רבות מהמיתולוגיה הנורדית – סמלים, קודים של התנהגות, אכזריות, אפילו גאוגרפיה. דווקא בסופה – היא בחרה ללכת בדרך המנוגדת – המושכלת, ההרמונית והמתפשרת – הדרך הקלאסית.
.
ואי אפשר לסיים מבלי להזכיר את אוק' סיטי הטראגית ושני הגיבורים המוקדמים שלה, הקלאסי והרומנטי…
פרק דפוק. הרצתי בדיחה עם אשתי שגון יטפל בחליסי עם הכלי שלו בין הרגליים בסוף בצחוק ואז…:)
הידד לדמוקרטיה בפרק ובוז לירושה ממלך למלך זה כל המסר?
בכלל עונה פח שחוץ מפרק 5 לא היה שווה כלום.
משחקי הכס מתה אחרי עונה 4.
ענק.
אני לא סובל את הסידרה הזו.
אבל היה שווה לקרוא את הניתוח המעניין הזה.
והמשפט האחרון-ענק
מדהים!
גיא מסכים בכל מילה לגבי פורטלנד!! גרין נתן שלושה ענקית הלילה אבל אלו פורטלנד שהפסידו את המשחק
לגבי משחקי הכס אני לא יודע איך לקחו את הבמאי הזה, פשוט עונה כזאת גרועה כזאת משעממת היה לי קשה לסיים את פרק 6 ( עידו הוא גם בעמדת מפתח אתה לא חושב שיש אנשים שהיו עושים עבודה טובה ממנו?) , 55 יום המטומטם הזה צילם קרב בחושך, שלא רואים כלום.
.
בכללי אני לא יודע איך לא הביאו אנשים חיצוניים שיבקרו את הסדר
הפרק החשוך אכן נשגב מבינתי
אני אמרתי שאין מישהו שיעשה עבודה יותר טובה מהרבה ממאמני הליגה? גם אתה מתחיל לסלף? או שאתה חושב שגם יכולות הבימוי, תסריטאות וההפקה שלך מספיקות כדי לעשות עונה טובה יותר של משחקי הכס?
אני לא יכול לביים טוב יותר מהבמאי אבל אני בטוח שיש מאות ואלפי אנשים שקשורים לתחום הבימוי/ אפילו צופים שהם במאים מתחילים, שיכלו לעשות עבודה משמעותית ממנו.
.
יש לי שאלה אליך אתה לא חושב שיכולת לאמן יותר טוב מדאונתני, או מסטטוטס? שכל מה שהם עושים זה לשים את הכדור ביד של הכוכב ולהתפלל לא צריך להיות גאון הדור בשביל זה, ראינו מה קורה להתקפה של טיירון לו כשלברון לא על המגרש.
אתה מתחיל ללכת בכיוון. אז למה את חושב שאתה יכול לאמן יותר טוב מאנשים שקשורים לתחום הכדורסל?
על החלק השני כבר עניתי לך.
כיוון שגם לנו הצופים יש הבנה בכדורסל צפיתי באלפי שעות משחק ניתחתי שחקנים חולשות חוזקות, איך לשמור אליהם ברור שיש עוד דברים שהצופה בבית לא יכול להיות מודע אליהם, אלא רק אם הוא במקום המאמן כמו אגו של כוכבים ניהול חדר הלבשה… אבל להריץ התקפה בסיסית במקום ללכת להירו בול ברבע הרביעי כל משחק זה או טמטום , או שהוא מפחד על המשרה שלו ולא מצליח להשתלט על הכוכב (ואז בעצם יש לו ניגוד אינטרסים מול הקבוצה מה שנכון לו ולעתידו או מה נכון לקבוצה. אני די בטוח שבילי דונבון לא העיר פעם אחת לראסל ווסטברוק (אותו דבר סטטוטס בפורטלנד לילארד).
וכיוצא מזה הוא לא באמת מאמן את הקבוצה. אני די בטוח שהם יודעים X ו Y, (פרט לדאונתני).
וואלה גם אני צפיתי באלפי שעות של סרטים וסדרות, אולי אני אלך לביים עכשיו? אני אגיד לך את זה פעם אחרונה כי כבר התעייפתי מזה: לראות כדורסל לא הופך אותך למבין בכדורסל ובטח לא למאמן כדורסל ואת הדעה שלי על הניתוחים שלך שכוללים בעיקר את הפועל ט.מ.ט.מ לנגזרותיו אני אשמור לעצמי.
זהו אני משאיר לך את הבמה לצעוק כמה שתרצה. אתה וכל מקהלת הצבא האיום.
סטיב קר גם התחיל כאנליסט בטלוויזיה.
עידו הוא יכול להיות גם במאי מצטיין. למה מה צריך בשביל להיות במאי? חח גם זה גאונים?
בשביל עסקי השואוביז לא צריך גאונות, צריך הרבה מאד מזל ואז לקחת את ההזדמנות. ברור שברוך יכול להיות במאי מעולה ומאמן אפילו טוב יותר
סטיב קר האנליסט מהטלוויזיה הוא לא סטיב קר השחקן שזכה באליפויות עם טובי המאמנים בהיסטוריה?!? לא יאמן כמה שהם דומים…
😉
חחח לגמרי. מה שמוכיח שברוך יכול להיות במאי גם ובטוח היה מארגן לנו סוף נורמלי יותר
עונה טובה של פורטלנד
סיימו מקום שלישי במערב החזק, עברו שתי סדרות במשחק 7 למרות שלא היו פייבוריטים, ובלי נורקיץ'
נכנעו לאלופה בסוויפ, בסדרה שהיתה שווה אולי 4-1, לאור יחסי הכוחות והנסיון
לאור מצב החוזים יהיה קשה לפורטלנס להשתדרג, צריכים צמיחה אורגנית על ידי פיתוח שחקנים כמו לנארד, קולינס ואחרים
גיא
הזריקות של לילארד ומקולום בחלקו השני של המשחק קרו בגלל שכמעט תמיד ההתקפה שלהם נתקעה והגיעה לסוף שעון, ובמקרים כאלו עדיף שהם יהיו אלו שלוקחים את הזריקות. ועדיין – אתה צודק כי הם נכשלו כשבכלל הגיעו למצב הזה של התקפה תקועה. לדעתי הם יכולים היו לנסות לרוץ קצת יותר במעבר כשראו שההתקפה העומדת שלהם לא מביאה כלום. לקח להם זמן להבין את זה. וגם – מה היתרון של לשחק עם קאנטר, אם אתה לא מנצל את היכולות שלו בפוסט, בטח כשיש מולו בעיקר גמדים? בנקודות האלו נכשל המאמן של פורטלנד.
גיא אתה ענק.
אני מת על הניתוחים שלך (גם אם לא מקבל 100% את הכל)!